תמיד ראיתי את עצמי כאמא טובה. אחרי הגירושים הראשונים שלי נשבעתי שלעולם לא אתן שוב לאף אחד לפגוע בבת שלי. חייתי רק בשבילה וניסיתי לשלוט בכל דבר שיכול היה, אפילו במעט, להשפיע עליה.
שלוש שנים אחר כך נכנס מקס לחיינו. הוא היה שקט, אכפתי ומבוגר ממני בחמש עשרה שנה. הוא התייחס לאמה בחום ובתשומת לב כאילו הייתה ילדה שלו. לראשונה מזה זמן רב חשבתי שככה נראה בית אמיתי – רגוע ובטוח.
אמה חגגה שבע באביב האחרון. כבר מילדות מוקדמת היו לה בעיות שינה. היא הייתה מתעוררת בלילות בצרחות, רועדת, לפעמים הולכת מתוך שינה. לפעמים פשוט הייתה יושבת במיטה ובוהה במסדרון, כאילו רואה שם מישהו. ייחסתי הכול לעבר והייתי משוכנעת שאהבה עם הזמן תרפא הכול.
אבל זה לא השתפר.
אחרי כמה חודשים התחלתי לשים לב למשהו מוזר. כמעט כל לילה, בערך בחצות, מקס היה קם מהמיטה שלנו. הוא תמיד לחש את אותו דבר: הגב שלו כואב, על הספה יותר נוח. האמנתי לו… עד אותו לילה שבו התעוררתי ולא מצאתי אותו בשום מקום.
הספה הייתה ריקה. המטבח חשוך. הבית שקט בצורה לא טבעית.
ואז שמתי לב לפס האור הצר מתחת לדלת של אמה.
הצצתי פנימה. מקס שכב לידה, זרועו סביב כתפיה, כאילו היה שם כבר זמן רב.
— מקס? — קראתי בשקט.
הוא נרתע ופתח את העיניים.
— היה לה שוב סיוט. רק רציתי להיות לידה, — אמר ברוגע.
המילים שלו נשמעו נכונות. מלאות דאגה. כמו התנהגות של אדם טוב. אבל משהו בתוכי התכווץ, כאילו קול פנימי צועק: „זה לא בסדר“.
למחרת, בלי להסביר לאף אחד, קניתי מצלמה נסתרת קטנה והתקנתי אותה בחדר של אמה – גבוה, במקום שאף אחד לא יחשוד בו.
כמה ימים לאחר מכן צפיתי בהקלטה. וקפאתי מפחד. 😲😱
בווידאו אמה התיישבה פתאום במיטה. עיניה היו פקוחות לרווחה, אבל המבט שלה ריק, כאילו היא לא מסתכלת על הקירות אלא דרכם. שפתיה זזו, היא לחשה משהו אל תוך החושך.
מקס התכופף אליה וענה בשקט, כמעט בלי להזיז את השפתיים. מבחוץ זה נראה כאילו הם מדברים עם מישהו שלישי – עם מישהו בלתי נראה.
נעשיתי קפואה מקור. לא ישנתי כל הלילה והמשכתי להפעיל שוב ושוב את ההקלטה. בבוקר דיברתי עם מקס.
ושמעתי אמת שלא הקלה עליי, אלא רק הכאיבה יותר. התברר שכבר כמה לילות אמה מתעוררת מסיוטים קשים, בוכה ולא מצליחה להירדם שוב. מקס פשוט קם כדי ללכת אליה, כדי שלא תישאר לבד ולא תפחד.
אמרתי לו שככה אי אפשר להמשיך. גם אם הכוונות שלו טובות, הדרך הזאת לא נכונה. אנחנו חייבים למצוא פתרון אחר.
למחרת קבעתי לאמה פגישה אצל פסיכולוג ילדים. הייתי נחושה לגלות מה קורה לבת שלי ומאיפה מגיעים הפחדים הליליים שלה.
