אחרי חופשה משפחתית רגועה ביוון עם אשתו אילנית לוי ובתם המשותפת אריאה, אלירז שדה חזר לישראל עם הרבה יותר משיזוף. המעבר החד מהשקט של החופשה בחזרה לקצב המקומי גרם לו לעצור ולשאול למה החיים כאן חייבים להתנהל כל הזמן במהירות, בלחץ ובתחושה שצריך להשיג עוד.
עם שובו לעבודה, שדה התיישב באולפן תוכניתו "מדברים חדשות" ב-i24NEWS ופתח את השידור במונולוג אישי וחריג. הוא אפילו התייחס לשיזוף שאיתו חזר מיוון, אבל מהר מאוד עבר לנושא שבאמת העסיק אותו – האופן שבו הישראלים מנהלים את חייהם.
לדבריו, הוא חזר מהחופשה בתחושה שבישראל מתקיים מרוץ בלתי פוסק. שדה תהה אם האחריות לכך נמצאת במדינה, במערכות הציבוריות, בממשלה, בבית המשפט, במצב הביטחוני או דווקא בהתנהגות של הציבור עצמו. מבחינתו, המכנה המשותף הוא חוסר השלווה והתחושה המתמדת שמה שיש אף פעם לא מספיק.
שדה טען שהשאיפה לקבל יותר הפכה כמעט להרגל מקומי. לדבריו, אנשים מרגישים שאם דבר מסוים לא ניתן להם, עליהם להיאבק עליו ולא לוותר. בעיניו, התוצאה היא חברה שמתקשה לעצור, להעריך את הקיים וגם לפרגן לאחרים.
הוא התייחס גם למתח הציבורי והפוליטי בישראל ואמר כי דווקא כאשר הכול מתערער מתגלה תחושת הקבוצה והשותפות. על רקע התקופה שלקראת הבחירות, שדה הזהיר מפני החרפת הפילוג וקרא לשים לב לאופן שבו השיח מתנהל.
החופשה ביוון סיפקה לו נקודת השוואה אחרת לגמרי. שדה סיפר שהתרשם מהיכולת של היוונים לשמור על קצב חיים רגוע יותר גם אחרי המשברים הכלכליים שעברה המדינה. הוא הצביע על הפסקות הצהריים, סגירת העסקים למנוחה והזמן שמוקדש לים ולחיים עצמם, במקום למרדף בלתי נגמר אחרי עוד עבודה ועוד כסף.
גם המפגש עם מקומות ישנים שלא עברו שיפוץ נוצץ גרם לו לחשוב. במקום לראות בהם משהו שצריך מיד להחליף, הוא ומשפחתו הצליחו ליהנות דווקא מהפשטות ומהישן. מבחינתו, זו הייתה תזכורת לכך שלא כל דבר חייב להיות חדש יותר, גדול יותר או יקר יותר כדי לגרום הנאה.
Посмотреть эту публикацию в Instagram
משם עבר שדה לנקודה שהטרידה אותו במיוחד – המחיר שמשפחות משלמות על המרדף אחר השפע. לדבריו, הורים עובדים שעות ארוכות כדי להעניק לילדיהם כמה שיותר, אבל בתוך הניסיון לספק להם הכול עלול להיעלם דווקא הדבר שקשה לקנות: הזמן המשותף איתם.
שדה הבהיר שהוא לא מציע לישראל להפוך ליוון ולא מבקש לאמץ לחלוטין אורח חיים אחר. המסר שלו פשוט יותר: לעצור מדי פעם, להסתפק במה שיש ולהחזיר לחיים קצת פרופורציות. מבחינתו, שמחה בחלקנו היא לא רעיון זר אלא ערך יהודי בסיסי שאפשר להכניס מחדש לשגרה.
אחרי שבוע אחד מחוץ למרוץ, אלירז שדה חזר עם ביקורת שלא מעט ישראלים עשויים להזדהות איתה – ואחרים כנראה ידחו לחלוטין. האם הוא שם את האצבע בדיוק על הבעיה של החיים בישראל, או שקל לדבר על האטת הקצב דווקא אחרי חופשה משפחתית ביוון?
מה אתם חושבים על הדברים שלו? כתבו לנו בתגובות.
