אחרי שנים של קריירה מוזיקלית, שבעה אלבומים ותהליך אישי ורוחני ששינה לא מעט בחייה, יובל דיין כבר יודעת מה היא רוצה שיגיע בפרק הבא. הפעם לא מדובר בעוד שיר או יעד מקצועי — אלא בזוגיות, בית ומשפחה.
דיין בת ה-31 הוציאה לאחרונה את אלבומה השביעי, ובריאיון ל"גלית ואילנית" דיברה על הדרך שהובילה ליצירה החדשה, על התקופה המורכבת שעברה מאז 7 באוקטובר, על החזרה בתשובה וגם על התקווה למצוא את האדם שאיתו תוכל לבנות בית.
לדבריה, האלבום החדש נולד ממקום שונה מזה שהניע אותה ביצירות קודמות.
"עד עכשיו עסקתי בלתעד את מה שאני חווה ולהוציא החוצה", סיפרה, אלא שהפעם הרגישה שהקהל זקוק ממנה למשהו אחר.
"ודווקא עכשיו הרגשתי שמה שהעם צריך לשמוע זה מילים של נחמה. כמו מה שאני אומרת לעצמי בלילות הקשים, אחרי הסיטואציות הלא פשוטות שאנחנו עוברים".
במהלך התקופה הזאת דיין הגיעה ללוויות ואזכרות במטרה לתמוך ולנחם, אך המפגש החוזר עם הכאב דרש ממנה, לדבריה, ליצור מעין מרחק רגשי כדי שתוכל להמשיך לתפקד.
"הייתי בלוויות ואזכרות, והרגשתי שאם אני לא מנתקת את עצמי אני לא מצליחה לתת מה שמתבקש ממני", הסבירה.
מבחינתה, באותם רגעים היה לה תפקיד ברור: "יש לי תפקיד לעטוף ולחבק".
אבל לניתוק הזה היה גם מחיר. דיין מאמינה שהוא חלחל לתוך היצירה והשפיע על היכולת שלה לכתוב וליצור כפי שהייתה רגילה.
"עשיתי ניתוק פנימי שכנראה השפיע גם על היצירה", סיפרה.
לדבריה, בשלב מסוים היא הרגישה שמשהו מתחיל להשתחרר. "כשהחטופים חזרו הביתה כולנו הצלחנו לנשום, ושם דברים התחילו לזוז".
השיחה החזירה אותה גם לתחילת הקריירה ולתקופה שבה כמעט הגיעה לגמר של תוכנית ריאליטי מוזיקלית, אך בחרה לפרוש רגע לפניו.
מבחוץ, ההחלטה ההיא הייתה יכולה להיראות תמוהה. דיין מספרת שבתוכה היא הרגישה שחסר לה משהו בסיסי יותר מכל הישג מקצועי.
"באותם ימים אמרו לי 'מה חסר לך?' והיה חסר לי אותי, את הבשלות והיכולת להכיל מה שקורה".
היא תיארה גם את תחושת חוסר הביטחון שליוותה אותה עם ההצלחה המהירה: "תסמונת המתחזה, שמגיע אליך משהו לחיים ואתה לא מרגיש ראוי לדבר הזה".
גם כיום, אחרי שנים בתעשייה, היא משתדלת להזכיר לעצמה שהקריירה אינה דבר מובן מאליו.
"יש לי הסכם עם אלוהים, שבכל יום שהוא מניח לי את המנתה הזאת ליד הדלת אני אומרת תודה. שום דבר לא מובן מאליו".
כשהיא מסתכלת היום על הנערה שהייתה בתחילת הדרך, דיין מזהה בה שני דברים שהתקיימו במקביל — פחד ותמימות.
"יש שם שילוב של בהלה גדולה ותמימות", אמרה. לדבריה, דווקא חוסר המודעות של גיל צעיר העניק לה לעיתים אומץ שכיום קשה יותר למצוא.
"תמימות מביאה אומץ, את לא מפחדת. יש מקומות שפעם הייתי יותר אמיצה בהם בגלל החוסר מודעות הזה".
אחד האתגרים שהיא עדיין מתמודדת איתם הוא הצורך המתמיד של אמנים להישאר רלוונטיים בעולם שבו מספרים, צפיות ולייקים הפכו לחלק בלתי נפרד מהמקצוע.
אבל השנה, לדבריה, היא קיבלה החלטה משמעותית: לא לאפשר למדדים האלה לקבוע כמה היא שווה.
"השנה החלטתי שהערך העצמי שלי לא תלוי בהישגים", אמרה.
היא אף התבדחה ש"כל האומנים עברו הנפקה" וכי כיום אמן עלול להרגיש כאילו הוא נמדד בעיקר דרך נתוני צפייה ולייקים.
דיין לא מתכוונת להתעלם לחלוטין מהמשחק הזה, אבל היא גם לא מוכנה לתת לו להשתלט עליה.
"אני לא מוכנה לשחק את המשחק הזה מתוך מקום שרוצה לשמור על הבערה למקצוע, לא להישחק. גם לשחק את המשחק אבל לדעת שזה לא מגדיר אותי".
השיחה נגעה גם בחזרה שלה בתשובה ובסיבות שהובילו אותה לשם.
לדבריה, ההצלחה שהגיעה בגיל צעיר לוותה בפחד גדול מהאפשרות שהעולם החדש שאליו נכנסה ישנה אותה.
"אותה בהלה שפגשה אותי כשהתפרסמתי בגיל צעיר, הסתכלתי על העולם בצורה ילדית. שיש שחור ולבן ואני רוצה להיות במקום ששומר על עצמו".
כבר אז, היא מספרת, הייתה לה תמונה די ברורה של החיים שרצתה לעצמה: בית, משפחה והתרחקות מדברים שלא התאימו לערכים שלה.
"שרוצה להקים בית ומשפחה, שנמנע מסמים, אלכוהול וכל החבילה הזאת".
בהדרגה היא החלה להקיף את עצמה בתכנים שהרגישה שמחזקים אותה ומתאימים לעולם הפנימי שלה.
"התחלתי לעטוף את עצמי בתכנים שמדברים אליי. פחדתי שיעלה לי, פחדתי להיסחף".
עם הזמן, מה שהתחיל גם מתוך חשש הפך למסע מתמשך של למידה והתפתחות.
ובתוך כל השינויים האלה, יש חלום אחד שכעת מקבל מקום מרכזי במיוחד.
כשנשאלה מה היא עדיין רוצה להגשים, דיין לא דיברה על במה גדולה יותר או על יעד מוזיקלי חדש.
"להקים בית", השיבה.
אלא שגם בדרך לחלום הזה היא מבינה שתצטרך להתמודד עם הפחדים שליוו אותה בתחומים אחרים בחייה.
"זה חלום שגם שם צריך לשחרר את הפחדים. צריך להסכים למצוא את האחד ולהקים".
ואז הוסיפה משאלה עם יעד אופטימי במיוחד: "מקווה שבחגים הבאים כבר תהיה לי בשורה".
אחרי שנים שבהן הקריירה הייתה במרכז, נראה שיובל דיין מסתכלת עכשיו קדימה אל הישג מסוג אחר לגמרי — כזה שלא מודדים במספר ההשמעות או הלייקים.
אז מה אתם חושבים — האם דווקא כשמפסיקים לרדוף אחרי הישגים ומספרים קל יותר לפנות מקום לזוגיות ולחיים האישיים?
ספרו מה דעתכם. יובל דיין כבר יודעת מה היא מבקשת מהפרק הבא — למצוא את האחד ולהקים בית.
