אחרי קיץ עמוס בחתונות ובלא מעט שמלות כלה שיצרו רגעים אופנתיים, הגיע תורה של שחר צ'רנס. כוכבת "אהבה חדשה" נישאה לתום חיימוב, וליום הגדול שלה היא בחרה לא בשמלה אחת אלא בשני לוקים שונים, שנשארו באותו קו רומנטי, אלגנטי ושקוף במיוחד.
עבור צ'רנס, הדרך אל החופה הייתה הרבה מעבר לעוד אירוע נוצץ. היא יצאה מתוכנית הריאליטי עם חשיפה גדולה ועם זוגיות שהמשיכה גם כשהמצלמות כבו — ובסופו של דבר הובילה אותה ואת חיימוב אל החתונה.
הדרך של השניים לשם כללה שינויים ומהמורות, אבל כשהגיע הערב הגדול, הכלה החליטה ללכת עד הסוף גם בגזרת האופנה.
שתי שמלות הכלה המרכזיות שלה נבחרו באייזן שטיין, ובמקום לעבור בין סגנונות מנוגדים לחלוטין, צ'רנס שמרה על שפה אחידה: הרבה תחרה, שקיפויות, גזרות נשיות ופרטים רומנטיים.
Посмотреть эту публикацию в Instagram
לשמלה הראשונה היה כנראה התפקיד הדרמטי יותר. מדובר בשמלת תחרה בעלת מראה שקוף, עם מחוך בגזרת סטרפלס וחצאית ארוכה ומרשימה.
אבל האלמנט שהפך את השמלה לפחות צפויה היה דווקא באזור הידיים. במקום שרוולים שמחוברים ישירות לשמלה, צ'רנס לבשה שרוולי תחרה נפרדים שהתלבשו על הזרועות והוסיפו שכבה נוספת למראה.
התוצאה שילבה בין גזרת סטרפלס חשופה לבין שרוולים רומנטיים, מבלי לוותר על האפקט השקוף שעבר לאורך הלוק כולו.
גם בשמלה השנייה צ'רנס לא נפרדה מהתחרה ומהשקיפויות, אבל הפעם הצללית השתנתה. במקום המראה הגדול של השמלה הראשונה, היא עברה לגזרה קרובה יותר לגוף שהדגישה את הקווים הטבעיים שלה.
החצאית הייתה נשפכת ואוורירית יותר, והכתפיות השמוטות יצרו מראה רך ועדין. בחלק הקדמי שולבה שורת כפתורים שהוסיפה עוד פרט עיצובי לשמלה.
ואם כל זה לא הספיק, במרכז החצאית נפתח גם שסע עמוק שהכניס למראה השני אלמנט נועז יותר ושבר מעט את הרומנטיקה הקלאסית של התחרה.
למרות ההבדלים בין שתי השמלות, היה ברור שצ'רנס ידעה בדיוק איזו כלה היא רוצה להיות. במקום שמלה קלאסית וסגורה, היא בחרה פעמיים בשקיפויות ובתחרה — פעם אחת בגרסה דרמטית יותר ופעם נוספת בצללית רכה וצמודה.
אחרי המסע הזוגי שעברו מאז "אהבה חדשה", צ'רנס וחיימוב הגיעו סוף סוף לחופה, והכלה דאגה שגם הרגע האופנתי של הערב לא יעבור בשקט.
מזל טוב לשחר צ'רנס ולתום חיימוב. ספרו לנו בתגובות איזו שמלה עשתה לכם את זה יותר — והאם השקיפויות הן בדיוק מה שהפך את הלוקים שלה למיוחדים, או ששמלת כלה צריכה להשאיר קצת יותר מקום לדמיון?
