אישה מבוגרת במעיל בלוי פתחה בשקט את דלתו של אולם תצוגת רכבים יוקרתי. בפנים עמד באוויר ריח של מכוניות חדשות ובושם יקר, בעוד הרכבים המבריקים ניצבו מסודרים כמו בתערוכה. במבט מעט מהסס היא הסתכלה סביב והלכה באיטיות בין המכוניות, כאשר אצבעותיה נוגעות בזהירות בצבע המבריק.
״אני רוצה לקנות את הרכב הזה״, אמרה האישה המבוגרת – אך המוכר לעג לה והשליך אותה החוצה בטענה שהיא מריחה מעוני… מה שקרה לאחר מכן הקפיא את כל אולם התצוגה
מנהל המכירות הבחין בה מיד. בתחילה העמיד פנים שהוא עסוק, אך מזווית עינו עקב אחריה בקפידה. האישה נראתה ענייה, בגדיה היו בלויים, ידיה רעדו קלות. היא פשוט לא התאימה לסביבה הזו.
היא נעצרה מול רכב שטח יקר, התבוננה בו זמן רב ואז אמרה בשקט:
— אני רוצה לקנות את הרכב הזה.
האיש נשף בבוז. הוא התקרב, שילב ידיים וסקר אותה בעצבנות גלויה.
— ובמה את מתכוונת לשלם?
האישה הרימה את מבטה, אך לא השיבה. אז הוא התכופף מעט לעברה, ובקולו נשמעה כעת זלזול בלתי מוסתר:
— גברתי הנכבדה, אנחנו לא עושים עסקים עם פנסיונרים. גם לא בתשלומים. ממילא לא תחיי מספיק כדי לראות את זה. ובכלל… לכי קודם הביתה ותתקלחי. את מריחה מעוני.
אי שם בחדר מישהו התחיל לצחוק בשקט, ואז עוד אחד. הצחוק התפשט, והאישה נראתה לפתע קטנה עוד יותר. היא הורידה את ראשה, הסירה את ידיה מהרכב והסתובבה לאט.
לא מילה בתגובה. לא מבט לאחור.
״אני רוצה לקנות את הרכב הזה״, אמרה האישה המבוגרת – אך המוכר לעג לה והשליך אותה החוצה בטענה שהיא מריחה מעוני… מה שקרה לאחר מכן הקפיא את כל אולם התצוגה
היא פשוט יצאה מהחנות. נראה היה שכאן הכול נגמר. אך זמן קצר לאחר מכן קרה משהו בלתי צפוי לחלוטין 😱
רק שעה אחת אחר כך נכנסה האישה המבוגרת לאולם תצוגה אחר, ממש מעבר לכביש. שם קיבל אותה מוכר צעיר בחיוך, שהציע את עזרתו ללא כל דעות קדומות והחל להציג לה דגמים שונים בנחת. הוא פתח דלתות, הסביר פרטים, לא קטע אותה והתייחס אליה בכבוד.
האישה הקשיבה בקשב, שאלה מדי פעם שאלות פשוטות ואז אמרה לפתע:
— אני צריכה שלושה מהרכבים האלה. לנכדים שלי.
המוכר חשב תחילה שלא שמע נכון. אך היא פתחה בשלווה את התיק שלה והראתה לו את הכסף. מזומן.
עד הערב כל המסמכים עבור הרכבים היו מוכנים.
ולמחרת יצאו שלושה רכבים חדשים מאולם התצוגה בשיירה קטנה.
״אני רוצה לקנות את הרכב הזה״, אמרה האישה המבוגרת – אך המוכר לעג לה והשליך אותה החוצה בטענה שהיא מריחה מעוני… מה שקרה לאחר מכן הקפיא את כל אולם התצוגה
באותו הזמן עמד המוכר שצחק יום קודם ליד החלון וצפה כיצד הרכבים חולפים בזה אחר זה. בתחילה לא הבין מה מתרחש, אך אז זיהה אותה. אותה אישה ישבה באחד הרכבים והביטה קדימה בשלווה.
בעל אולם התצוגה נעמד לצדו ואמר בשקט:
— אתה רואה את זה? את המכוניות האלה יכולנו למכור. אבל אתה החלטת שהאדם שעמד מולך לא שווה דבר.
המוכר לא ענה. הוא רק עמד שם וצפה כיצד השיירה נעלמת מעבר לפינה.
רק באותו רגע הבין עד כמה יקר עלתה לו הזלזול שלו.
