החזרה של "בייבי בום" למסך החזירה את אילנית לוי וגלית גוטמן לרגעים מחדרי הלידה שלהן – ומתברר שלא רק הלידות עצמן נחרטו בזיכרון. בשני המקרים, דווקא בני הזוג שהיו אמורים להיות שם לצדן סיפקו רגעים שקשה לשכוח.
ד"ר ענת רבינוביץ'-לביא, שמלווה את האמהות בתוכנית שתעלה ביום שני אחרי החדשות בקשת 12, התארחה היום, יום שישי, ב"גלית ואילנית" לשיחה על ההתמודדות עם הלחץ והמתח של לידה מול מצלמות.
במהלך השיחה סיפרה אילנית לוי על לידת בתה אריאה ועל מה שקרה לבעלה אלירז שדה בזמן אמת. לדבריה, היא דווקא צפתה מראש שהוא לא יצליח להתמודד עם הסיטואציה.
"ידעתי שהוא יתעלף", סיפרה אילנית. היא הסבירה שמדובר היה בניתוח הקיסרי השלישי שלה, וכשהם היו בחדר הניתוח היא כבר הזהירה את הצוות מהתרחיש האפשרי.
"היינו בחדר ניתוח, קיסרי שלישי ואמרתי לכולם 'אם אתם הולכים אליו כשהוא מתעלף, אני קמה ואני לא יולדת פה יותר. כולם הלכו אליו'", סיפרה בהומור על הרגע שבו התחזית שלה התממשה.
גלית גוטמן נזכרה בחוויה אחרת לחלוטין מהלידה הראשונה שלה. במקרה שלה, בן זוגה לשעבר ואבי בנותיה, זיו קורן, לא התעלף – אלא פשוט נרדם בזמן שהיא הייתה בצירים.
"בלידה הראשונה שלי האקס שלי נרדם, בזמן שאני בצירים הוא נרדם, איך לא הבנתי אז?", סיפרה גוטמן. היא נזכרה כיצד הגיבה בזמן אמת: "אמרתי לו 'מה אתה נרדם? יש לי צירים!', זה מעליב".
לדבריה, התחושות מאותו אירוע נשארו איתה הרבה אחרי הלידה. "כשאת יולדת, אלה שניות שחקוקות בך, את כועסת גם, שנים אני כועסת על הלידה", הודתה.
ד"ר רבינוביץ'-לביא התייחסה מצדה לחוויות שהצופים עומדים לראות בעונה החדשה של "בייבי בום", והסבירה שאין למעשה מודל אחד לאופן שבו משפחות מתנהלות בחדר הלידה.
"אתן תראו גם בעונה, יש כאלה שבאות וכל המשפחה איתן בחדר, הדינמיקה היא מאוד מלאת אנשים, יש רגעים של צחוק, של עצב, יש הכל", סיפרה.
כשנשאלה אם במהלך הלידה אפשר לראות גם את הרגע שבו האשליות והתוכניות המוקדמות מתנפצות מול המציאות, היא השיבה שכן, אך הדגישה את החשיבות של צוות המיילדות.
"רואים, אבל יש לנו צוות של מיילדות קדושות, מדהימות, כל אחת יודעת בדיוק מה להגיד ומה לא, איפה להחזיק את היד. זו התנהלות כל כך אינדיבידואלית ויש לנו מיילדות אלופות, אתן תראו את זה".
רבינוביץ'-לביא נשאלה גם כיצד היא מצליחה, כאשת מקצוע שפוגשת לידות באופן קבוע, לא להתייחס אליהן כאל עוד יום עבודה. מבחינתה, אין באמת אפשרות כזאת.
"זאת אולי קלישאה, אבל כל לידה היא רגע כל כך מכונן וכל כך ספציפי, אף לידה לא דומה לקודמת שלה", אמרה. "אנחנו תמיד מצליחים להתרגש מחדש, זו העבודה הטובה בעולם בעיניי, אני מתרגשת כשאני מדברת עליה".
גם נוכחות המצלמות, לדבריה, הופכת מהר מאוד לפחות משמעותית עבור המצולמים. "בכמה דקות הראשונות אתה אומר 'אוקיי, אני מצטלם', אבל אחרי כמה דקות אתה שוכח את זה וחוזר לשגרה שלך".
היא הוסיפה כי דווקא האינטנסיביות של העבודה גורמת לרגעים להישאר מרגשים גם אחרי לידות רבות: "השגרה שלנו היא כל כך מרגשת ואינטנסיבית ולראות את זה על המסך זה מדהים".
לבסוף סיפרה גם על החוויה האישית שלה כיולדת וכאשת צוות רפואי. היא עשתה את ההתמחות שלה בזמן ההיריון הראשון, ושלושה חודשים לאחר מכן מצאה את עצמה, לדבריה, "בצד השני".
"אנחנו תמיד אומרים שזה כמו לידת בית בבית החולים בשביל הצוות", הסבירה. "הרבה פעמים זה הבית הראשון שלנו לאורך ההתמחות, לאורך החיים". לדבריה, האפשרות ללדת כשהיא מוקפת באנשים שהיא מכירה וסומכת עליהם הפכה את החוויה למיוחדת במיוחד.
ספרו לנו בתגובות איזה מהסיפורים הפתיע אתכם יותר. מה גרוע יותר בזמן שאת בצירים – בן זוג שמתעלף מהלחץ כמו אלירז שדה, או אחד שפשוט נרדם כמו זיו קורן?
