עבור לא מעט אנשים, יום ניקיונות הוא מטלה שהיו שמחים לדחות כמה שיותר. אצל דולב כהן בת ה-33 הסיפור הפוך לגמרי: יום רביעי מוקדש כמעט כולו לפירוק, קרצוף, שטיפה וסידור של הבית — והיא אפילו העניקה לו שם חיבה משלו, "רביעי אהובי".
כהן מתגוררת באשקלון עם בעלה אדיר וארבעת ילדיהם. עיקר פרנסתה מגיע מהעסק שלה לעיצוב גבות, אבל ברשת היא מוכרת גם בזכות אהבה יוצאת דופן לניקיון.
בעמוד האינסטגרם שלה, שבו יותר מ-240 אלף עוקבים, היא משתפת סרטוני ניקיון, מדגימה שיטות שונות ומגיעה גם לפרטים הקטנים ביותר — כולל ניקוי מסילות החלונות באמצעות מקלות אוזניים.
לדבריה, החיבור לניקיון התחיל כבר בילדות.
"זה בא מהבטן. אימא שלי גם חולת ניקיון, אבא שלי גם כזה, זה בא מהבית", היא מספרת.
יום רביעי הפך אצלה למסורת משפחתית של ממש. "מגיל קטן, אנחנו קוראים ליום רביעי 'רביעי אהובי'. זה היום שאני הופכת את כל הבית, פסח בכל שבוע. הכול זז, מורם, מתפרק. זה יום הכיף שלי".
מה שעבור אחרים עשוי להישמע כמו יום עבודה מתיש, מבחינתה הוא תחביב לכל דבר.
"יש כאלו כמוני שאוהבים ניקיון ברמות קשות, כל אחד והתחביבים שלו", היא אומרת. "אני חושבת שזה הדבר הכי כיף בעולם. מה יותר כיף מלהיכנס לבית נקי ומבריק? אני מכורה לניקיון הזה".
וה"רביעי האהוב" שלה למעשה מתחיל עוד ביום שלישי בערב.
אז היא עורכת את הקניות ומתחילה לטפל במטבח: מוציאה דברים, מנקה, מנגבת ומחזירה הכול למקום, כולל טיפול יסודי במקרר.
ביום רביעי בבוקר, אחרי שהילדים נכנסים למסגרות, היא חוזרת הביתה בסביבות שמונה ומתחילה את החלק המרכזי של המבצע.
לדבריה, העבודה יכולה להימשך עד שעות הערב ואפילו הלילה.
כהן מתגוררת בדירת גן, ולכן רשימת המשימות לא נגמרת בתוך ארבעת קירות הבית. היא מנקה גם את הלובי והגינה, שוטפת את החצר ואת הפרגולה, מפרקת את רשתות החלונות ומוציאה אותן החוצה לשטיפה.
המטבח, המקלחת והשירותים מקבלים תשומת לב מיוחדת, והיא מבהירה שמבחינתה הם צריכים להישאר נקיים כל הזמן.
Посмотреть эту публикацию в Instagram
ואם כל זה לא מספיק, גם המכונית נכנסת לשגרת הניקיון.
אבל היא לא מסתפקת בקרצוף. פעם בחודש, לדבריה, היא גם צובעת את הבית בעצמה ומבצעת תיקונים שונים.
היא כבר יודעת בדיוק לאיזו חנות באשקלון להגיע ומה לקנות לכל משימה, עד כדי כך שבעלה אומר לה: "אין לי מה לתקן אחרייך".
ומה קורה כשמגיע פסח לבית שגם ככה עובר לדבריה "פסח בכל שבוע"?
שם הדגש משתנה מעט.
במקום להעלות עוד יותר את רמת הניקיון, כהן מנצלת את התקופה בעיקר למיון: עוברת על הבגדים, בודקת מה עדיין מתאים, במה כבר לא משתמשים ומה הגיע הזמן להוציא מהבית.
"פתאום בא לי לזרוק הכול — לא השתמשתי? יאללה, לשחרר", היא אומרת ומסבירה שהיא אינה אוהבת לאגור חפצים.
מבחינתה, פסח הוא בעיקר הזדמנות לרענון כללי, משום ששגרת הניקיון עצמה אינטנסיבית ממילא לאורך כל השנה.
אחד הדברים המזוהים ביותר עם האהבה שלה לניקיון הוא דווקא ריח האקונומיקה.
Посмотреть эту публикацию в Instagram
כהן מספרת שבעבר נהגה לערבב חומרי ניקוי, אך כיום היא כבר יודעת, למשל, שלא מערבבים מסיר שומנים עם אקונומיקה.
ועדיין, על הריח היא לא מוכנה לוותר.
"אני נהנית מהריח הזה, אם אני לא מריחה אותו אני לא רגועה", היא אומרת. "אני חייבת לעלות לישון כשיש לי ריח של אקונומיקה בידיים. זה הקרם גוף הכי טוב שיש".
אבל איך בכלל אפשר לשמור על בית ברמת סדר כזאת כשארבעה ילדים מתרוצצים בו?
לדברי כהן, הילדים פשוט גדלו לתוך הכללים.
בחדרי השינה לא נכנסים עם אוכל או שתייה, לבית לא נכנסים עם נעליים ובסלון לא אוכלים. הארוחות מתקיימות בפינת האוכל, ובחצר היא אף יצרה אזור מיוחד עם טלוויזיה שבו אפשר לאכול.
עם זאת, היא מדגישה שלא מדובר בבית שבו אסור לילדים לשחק או לבלגן.
מגנטים, לגו ומשחקים יכולים להתפזר, אבל בסוף היום כל ילד מחזיר את הדברים שלו למקום — ואז היא מבצעת את מה שהיא מכנה "איפוס" של הבית.
גם ביקורים של חברים מתנהלים לפי הלו"ז: מראשון ועד שלישי הם יכולים להגיע, אבל יום רביעי נשאר מחוץ לתחום. זה היום שמוקדש לניקיון.
בתוך השגרה הזאת כהן מנהלת גם את העסק שלה, את הפעילות ברשת ואת החיים עם ארבעת הילדים.
היא מדגישה שהאימהות נמצאת מבחינתה במקום הראשון.
בשעות אחר הצהריים, בדרך כלל בין 16:00 ל-18:00, היא כלל לא נמצאת באינסטגרם. בזמן הזה היא אוספת את הילדים, יוצאת איתם לגן שעשועים, לסיבוב או לחוגים ומקדישה להם את תשומת הלב.
גם המטבח המשפחתי הוא חלק מהשגרה. בשבת, לדבריה, הבית הופך לבית מרוקאי־טריפוליטאי מלא בסירים, מאכלים ואירוח.
איך מספיקים את כל זה?
כהן מודה שגם מבחינתה היממה קצרה מדי.
"אני צריכה עוד 24 שעות, אף פעם לא מספיק לי", היא אומרת.
את מוסר העבודה היא מייחסת במידה רבה לאמה, שאותה היא מגדירה כהשראה שלה בחיים.
אחד המשפטים שעליהם גדלה היה לא ללכת לישון לפני שמסיימים את מה שצריך לעשות ולא לדחות משימות למחר.
וכך היא ממשיכה גם היום: רוצה להספיק הכול כאן ועכשיו, אוהבת לעבוד קשה ומרגישה בנוח דווקא בתוך לחץ ומרתון של משימות.
ויש לניקיון גם תפקיד רגשי משמעותי בחייה.
"לנקות זה מרגיע לי את הנפש", היא מספרת. "אם אני עצבנית או משהו עובר עליי, בעלי אומר: 'טוב, אני לוקח את הילדים, תנקי'. הוא מבין אותי".
בזמן שאחרים מחפשים שקט על הספה, בספורט או ביציאה מהבית, אצל כהן הדרך להירגע יכולה לעבור דרך מטלית, דלי ובית שעובר איפוס מוחלט.
אז מה אתם חושבים — שגרת ניקיון כזאת היא חלום של בית מתוקתק, או שאתם כבר מתעייפים רק מלקרוא מה קורה שם בכל יום רביעי?
ספרו מה דעתכם. אצל דולב כהן, לפחות, הניקיון הוא הרבה יותר ממטלה — הוא התחביב, השגרה וגם התרפיה.
