זו הייתה הפסקה רגילה לחלוטין. התלמידים ישבו על ספסלי העץ בחצר בית הספר, מצמצו מול השמש החמימה, צחקו ושוחחו ביניהם. הכול נראה רגוע וכמעט נעים.
אמה ישבה מעט בצד. היא ישבה זקופה, ידיה מונחות neatly על ברכיה וניסתה ככל האפשר לא למשוך תשומת לב. הילדה הייתה עיוורת מילדותה ורק לאחרונה עברה לבית הספר הזה. המעבר היה קשה עבורה מלכתחילה, אך כאן הכול הפך לגרוע עוד יותר.
כבר ביום הראשון לא עזרו לה, אלא הטעו אותה ונעלו אותה במחסן בכך שאמרו לה שזהו חדר לימוד. היא ישבה שם שעות לבד, מבלי להבין מה קורה. לאחר מכן ההצקות לא נפסקו – להפך, הן רק נעשו אכזריות יותר.
באותו יום הכול התחיל שוב, בפתאומיות.
אחד מחבריה לכיתה ניגש אליה – נער גבוה ובטוח בעצמו, שאהב להראות את עליונותו מול אחרים.
— תורידי את המשקפיים, אמר בחיוך מזלזל. — אני לא מאמין שאת לא רואה כלום. תראי את העיניים שלך.
אמה השיבה בשקט, משתדלת לא לרעוד:
— אני לא אוריד אותם.
הנער נחר בבוז, זרק מבט אל האחרים שכבר החלו לדחוף זה את זה ולהוציא את הטלפונים שלהם.
— נו באמת, אל תעשי את עצמך, המשיך ופתאום שלח יד אל פניה.
אמה נסוגה מיד לאחור, הצמידה את ידה אל המשקפיים וניסתה להחזיק אותם. נשימתה הואצה, קולה החל לרעוד.
— בבקשה אל תיגע בי…
אך הנער התכופף עוד יותר וניסה לתלוש ממנה את המשקפיים בכוח.
מאחוריהם נשמע צחוק. חלק כבר צילמו, אחרים עודדו אותו, ואחרים פשוט צפו כאילו מדובר בבידור בלבד.
אמה החלה לבכות. היא ניסתה להדוף את ידו, קראה לעזרה, אך איש לא התערב.
ובדיוק באותו רגע קרה משהו שאיש לא ציפה לו. 😯😨
בעוד הצחוק נמשך והנער עדיין ניסה לחטוף את משקפיה של אמה, יצא לפתע תלמיד אחר מתוך הקהל.
נער גבוה וספורטיבי – בדיוק זה שתמיד מנצח בתחרויות, אך בכיתה שקט וכמעט לא מדבר.
— תפסיק, אמר בשקט, אך בקול שהשליט מיד דממה.
הוא התקרב והדף את ידו של התוקף מאמה.
— מה אתה חושב שאתה עושה?
השני ניסה לחייך, אך הביטחון כבר נעלם:
— רק רצינו…
— רק מה? קטע אותו הנער והביט לו ישר בעיניים.
ואז פנה אל האחרים, שלפני רגעים ספורים עוד צחקו וצילמו.
— רק כי למישהו יש מוגבלות, זה לא נותן לכם זכות להתייחס אליו כמו אל חיה. כל אחד מכם יכול יום אחד להיות במצב כזה. ואיך הייתם רוצים שיתייחסו אליכם אז?
הוא עצר לרגע, ובחצר השתררה דממה כזו שאפשר היה לשמוע מישהו מכניס את הטלפון שלו לכיס בעצבנות.
— אבא שלי נכה. הוא לא יכול ללכת. אבל זה לא אומר שמותר להשפיל אותו.
הנער הביט שוב בזה שעמד מול אמה.
— אם תיגעו בבחורה הזאת עוד פעם, תצטרכו להתמודד איתי.
איש לא אמר דבר. הצחוק נעלם. הטלפונים הורדו.
ולראשונה מזה זמן רב, השתררה בחצר דממה אמיתית.
