"מה אם לא אתחבר לילד שלי?": שיר טרן חושפת את הפחדים מאימהות רגע לפני גיל 30

"מה עושים אם בטעות לא מתחברים לילד?" — זו השאלה האישית והמטלטלת שבחרה שיר טרן לשאול בקול רם, ימים ספורים לפני יום הולדתה ה-30. יוצרת התוכן ויוצאת הריאליטי, שנמצאת כבר ארבע שנים בזוגיות עם אלעד תורג'מן, החליטה לשתף את העוקבים שלה בהתלבטות שמעסיקה אותה לאחרונה: האם היא בכלל רוצה להיות אמא? בווידוי ארוך וחשוף היא דיברה על הפחד לאבד את עצמה, על החשש שהקריירה תידחק הצידה ועל האפשרות שיום אחד תתחרט דווקא על כך שלא הביאה ילדים.

טרן, שעומדת לציין בקרוב את יום הולדתה ה-30, העלתה במהלך הלילה שבין שבת לראשון סדרת סרטונים שבהם שיתפה במחשבות שמעסיקות אותה סביב הקמת משפחה.

למרות שהיא נמצאת בזוגיות ממושכת עם אלעד תורג'מן בן ה-27, השניים עדיין לא התארסו, וכעת נראה ששאלות על העתיד ועל אימהות תופסות מקום משמעותי יותר במחשבותיה.

אלא שבניגוד למה שאולי אפשר היה לצפות, טרן לא דיברה על תוכניות להיריון או על רצון מיידי להפוך לאמא.

היא בחרה דווקא לחשוף את חוסר הוודאות ואת השאלות שהיא מתקשה למצוא להן תשובות.

"עד לפני שנה בכלל לא רציתי ילדים"

בתחילת דבריה סיפרה טרן שעד לא מזמן האפשרות להפוך לאמא כלל לא הייתה חלק מהתוכניות שלה.

"עד לפני שנה לא רציתי להביא ילדים, בכלל", הודתה.

לדבריה, במשך תקופה ארוכה היא הייתה משוכנעת שהורות אינה מתאימה לה.

גם כשאנשים מסביבה ניסו לדבר איתה על הנושא, היא לא הייתה מוכנה לשקול אותו ברצינות.

היא תיארה כיצד בעבר עצם השיחה על ילדים עוררה בה רתיעה, עד כדי כך שלא רצתה אפילו לעסוק באפשרות הזאת.

אבל במהלך השנה האחרונה משהו השתנה.

טרן אינה יודעת להצביע על הסיבה המדויקת לשינוי, אך היא מעריכה שייתכן שמדובר בשילוב בין הגיל המתקרב לבין מה שקורה בסביבתה.

רבות מחברותיה כבר הפכו לאימהות, אחרות נמצאות בהיריון ויש גם כאלה שמתכננות את הצעד הבא.

המציאות הזאת גרמה לה להתחיל לחשוב מחדש על האפשרות שבעבר פסלה לחלוטין.

ובכל זאת, הרצון החדש לבדוק את הנושא לא העלים את הפחדים.

להפך, הוא הציף שאלות רבות שהיא מרגישה שאין לה עם מי לברר.

 

Посмотреть эту публикацию в Instagram

 

Публикация от Shir Taran – שיר טרן (@shirtaran)


"אני חוששת להיות אמא, נקודה"

אחד החששות המרכזיים שעליהם דיברה טרן הוא האפשרות שלא תצליח להיות האמא שהייתה רוצה להיות.

"קודם כל, אני חוששת לא להיות אמא טובה ואני חוששת להיות אמא, נקודה", אמרה.

אבל הפחד שלה אינו מסתכם באחריות הכרוכה בגידול ילד.

טרן חוששת גם מהשינוי שהאימהות עלולה לחולל בחייה האישיים והמקצועיים.

כמי שבנתה לעצמה קריירה כיוצרת תוכן, היא אינה יודעת כיצד תוכל לשלב בין העבודה, העצמאות שלה והזמן שהיא מקדישה לעצמה לבין גידול ילדים.

היא חוששת שהאימהות תחייב אותה לוותר על חלקים משמעותיים מהחיים שהיא מכירה ואוהבת.

לדבריה, היא מפחדת "שזה יגרום לי לוותר על עצמי ועל הקריירה שלי".

אלא שבאותה נשימה היא הודתה שגם האפשרות ההפוכה מפחידה אותה.

אם תחליט שלא להביא ילדים, היא חוששת שבעתיד תסתכל לאחור ותצטער על ההחלטה.

"אני גם חוששת לוותר על זה ואז להתחרט בגיל מאוחר יותר שלא עשיתי את זה, כי בסוף יש שעון ביולוגי", הסבירה.

כך היא מוצאת את עצמה בין שני פחדים מנוגדים: הפחד להפוך לאמא והפחד להחמיץ את האפשרות הזאת.

השאלה שהכי קשה לה לשאול

בהמשך השיתוף העלתה טרן נושא אישי ורגיש במיוחד, כזה שלדבריה כמעט לא מדברים עליו.

"מה עושים אם בטעות לא מתחברים לילד?" שאלה.

היא ניסתה להבין כיצד אישה יכולה לדעת מראש שהגיע הזמן הנכון להפוך לאמא, ואם בכלל קיימת דרך להיות בטוחה בהחלטה הזאת.

טרן סיפרה שהיא מסתכלת על חברות שכבר ילדו ורואה עד כמה החיים שלהן השתנו.

בחלק מהמקרים, לדבריה, היא רואה נשים עייפות מאוד, שמתקשות למצוא זמן לעצמן ושנאלצות להקדיש פחות תשומת לב לקריירה שלהן.

המראות האלה מעוררים בה חששות נוספים.

היא תוהה כיצד אפשר לדעת אם המחירים האישיים והמקצועיים של ההורות יהיו כאלה שתוכל להתמודד איתם.

מבחינתה, אחת הבעיות היא שגם כשיש לה חברות שהפכו לאימהות, היא לא תמיד מרגישה שהיא יכולה לשאול אותן את השאלות הקשות ביותר.

"אף אחת לא תגיד שהיא מתחרטת"

טרן התייחסה גם לאפשרות שיש נשים שחוות רגשות מורכבים כלפי ההחלטה להביא ילדים, אך אינן מרגישות בנוח לדבר על כך.

לדבריה, גם אם תשאל חברה שילדה אם היא מתחרטת, היא אינה בטוחה שתקבל תשובה כנה לחלוטין.

"אף אחת לא תגיד שהיא מתחרטת שהיא הביאה ילד, כי כאילו זה משהו שלא אומרים", אמרה.

עם זאת, היא לא טענה שהיא יודעת מה חברותיה מרגישות באמת, אלא העלתה שאלות על רגשות שאולי קשה לבטא בקול.

היא תהתה אם יש אימהות שמרגישות בדיעבד שהתזמון לא היה מתאים להן, או שלא הייתה להן מערכת תמיכה מספקת בתקופה שלאחר הלידה.

לדבריה, ייתכן שההחלטה עצמה אינה בהכרח מקור החרטה, אלא הנסיבות שבהן התקבלה.

האפשרות הזאת מעסיקה אותה במיוחד משום שהיא עדיין מנסה להבין מה יהיה נכון עבורה.

ארבע שנות זוגיות ושאלות על העתיד

טרן ותורג'מן מנהלים זוגיות כבר ארבע שנים, אך למרות הזמן שחלף הם עדיין לא הודיעו על אירוסים.

כעת, כשהיא מתקרבת לגיל 30, טרן בוחנת מחדש גם את השאלה כיצד היא מדמיינת את השנים הבאות.

עם זאת, בדברים ששיתפה היא לא הציגה החלטה סופית לגבי ילדים, ולא הכריזה על שינוי מיידי בתוכניות הזוגיות שלה.

היא בעיקר ביקשה לתת מקום להתלבטות.

לדבריה, לפני זמן לא רב היא כלל לא הייתה מאמינה שתדבר בפומבי על אימהות, משום שהנושא הרגיש לה רחוק מאוד.

כעת היא מרגישה שמשהו בתוכה התחיל להשתנות, אבל עדיין אינה יודעת כיצד להבחין בין רצון אמיתי לבין השפעה של הגיל והסביבה.

הווידוי שלה מציף שאלות שנשים רבות עשויות להזדהות איתן, גם אם הן לא תמיד מרגישות בנוח לדבר עליהן.

האם הרצון להיות אמא חייב להיות ברור ומוחלט? האם מותר לפחד מהשינויים שהורות מביאה איתה? והאם אפשר לרצות ילדים ובו בזמן לחשוש מהמחיר האישי של ההחלטה?

טרן לא ניסתה לספק תשובות חד-משמעיות.

במקום זאת, היא שיתפה את העוקבים בתחושות שלה כפי שהן, כולל הספקות, החששות וחוסר הוודאות.

נראה שלפחות כרגע, הדבר החשוב ביותר מבחינתה הוא לא למהר לקבל החלטה רק משום שיום הולדת עגול מתקרב.

מה דעתכם — האם החששות ששיר טרן העלתה הם חלק טבעי מההתלבטות לפני הורות, או שיש שאלות שפשוט אי אפשר לדעת את התשובה עליהן עד שהופכים להורים?

שתפו אותנו בתגובות במחשבות שלכם על הווידוי החשוף שלה.