האזעקה הופעלה על ידי מערכת האבטחה החכמה שהייתה מותקנת ברחבי האחוזה. על מסך הבקרה הופיעה התרעה שלפיה אדם נשאר מתחת למים זמן ארוך מהגבול שנחשב בטוח. איל ההון
אנה ישבה על מיטת בית החולים, אוחזת בנה שזה עתה נולד בזרועותיה. הטלפון המשיך לרטוט. אך הודעה אחת הגיעה מבעלה. "בבקשה, אל תעשה סצנה." אנה רק חייכה בעצב.
עורך הדין הרכיב את משקפיו והחל לקרוא באיטיות. "אם אתם יושבים עכשיו בחדר הזה, סימן שאני כבר לא כאן." כולם שתקו. ואז הוא המשיך. "המכתב הזה מיועד בעיקר
קלרה פתחה את המעטפה בביטחון של מי שכבר משוכנעת שניצחה. אבל כעבור שניות ספורות החיוך נמחק מפניה. בפנים לא היו תמונות. ולא כסף. הייתה שם צוואה מאושרת בידי
דוד הראל ישב כל הלילה לצד מיטת בית החולים של אמו. הוא עדיין לא הצליח להבין איך במשך עשרים שנה האמין לאדם אחד בלבד. לאחותו, לוסיה. בכל חודש
ברגע שהדלת נסגרה מאחורי אנה, השתרר שקט כבד בבית. ריכרד נובוטני ניסה לשכנע את עצמו שעשה את הדבר הנכון. הראיות הרי היו ברורות. המדליון המשפחתי נמצא בתוך התרמיל
כאשר התצלום נפל על רצפת המטוס, דממה מוחלטת השתררה בתא הנוסעים. לוסיה הושיטה אליו את ידה באופן אינסטינקטיבי, אך האיש היה מהיר ממנה. "את זה את מחפשת?" הוא
אלחנדרו הרגיש את ליבו הולם בחוזקה. אצבעותיו רעדו כשהוא פתח את המחברת הישנה שזה עתה הושיטה לו עוזרת הבית, אספרנסה. ולריה ישבה בסלון ונעה בחוסר שקט ממקום למקום.
"אני לא רוצה את הילד הזה." המילים הללו נאמרו במטבח בערב גשום אחד. והן שברו משהו שלעולם כבר לא ניתן היה לתקן. אלנה שתקה. היא לא ניסתה לשכנע
"זה בלתי אפשרי…" כוס השמפניה התנפצה על רצפת השיש. שלוש מאות מאורחי האליטה היוקרתיים ביותר במקסיקו השתתקו בבת אחת. כל המבטים הופנו אל גרם המדרגות המרכזי. שם עמדה